פרישה

מרק האבנים

פרישה לפני שנים, כשלמדתי אימון, שמעתי את הסיפור הזה ממורי בני מרגליות, ששמע אותו מחבר, ששמע אותו מ… איני יודעת. אך לסיפור יש חיים משלו, ובעיקר לנמשל של הסיפור יש חיים משלו – והוא שונה אצל כל אחד מאיתנו.

הסיפור על מרק האבנים

נווד צמא ורעב פסע בדרך. לפתע ראה באופק עיירה קטנה והלך לעברה.

הוא הקיש בדלת הראשונה, והאיש שפתח את הדלת שמח לתת לו מים, אבל אמר בעצב כי אינו יכול לתת לו אוכל, כיוון שבצורת קשה פקדה את האזור, וכל אנשי האזור סובלים ממחסור באוכל.

ביקש הנווד גפרורים וסיר והחל להרתיח מים על האש בעודו אומר למארחו – אעשה לכם מרק. כשרתחו המים הוא ביקש מבעל הבית להביא לו כמה אבנים מהחצר. בעל הבית התפלא על הבקשה אבל עשה כבקשת הנווד.

מדי פעם הכניס הנווד אבן לסיר ובחש ובחש, בעודו עוצם את עיניו ועל פניו מבט מחוייך של עונג.

הביט בו המארח בפליאה ושאל את הנווד מה הוא עושה. הנווד ענה לו כי הוא מכין את מרק האבנים המפורסם שלו.

"ואיזה טעם יש לו"? – שאל המארח בהשתאות.

"טעמו נפלא כטעם גן עדן ואני כבר מחכה שהמרק יהיה מוכן, אני כל כך רוצה כבר לאכולם ממנו" השיב הנווד בשמחה.

חשב רגע המארח ושאל "האם אתה רוצה שנוסיף תפוחי אדמה למרק"?

הנווד חייך ואמר כי זהו רעיון מצוין.

בעוד המרק על האש ותפוחי האדמה מתבשלים להם בסיר – והנה דפיקה על הדלת.
השכן שהגיע לריח המרק המתבשל הקשיב בהתרגשות לסיפור על המרק המופלא והציע להוסיף גם את מעט הבצל שבידיו למרק שעל האש.

כך עמד הנווד, בוחש ומריח –  מתמוגג מהנאה ומשמחה ומדי פעם נוסף למרק עוד רכיב, תרנגולת של השכנים, גזר משכן אחר, ירקות נוספים והריח נפלא וההתרגשות אדירה.

ניחוח המרק כבר ממלא את רחובות העיירה, האבנים המיותרות כבר מזמן הוצאו מתוכו, שלטים אודות סגולותיו הנדירות נתלו בחזית הבית ועולים רבים לרגל נקבצים ומצטרפים לסוף תור הממתינים לחזות בפלא, ולשלם עבור זכות הלגימה מהמרק הקסום.  העיירה הענייה הפכה מוקד עליה לרגל ושמע המרק המפורסם והמופלא הופץ כבר בכל רחבי המחוז.

שליחים בהולים יוצאים מדי בוקר לכל רחבי הממלכה ומביאים מעט ממרק הכשפים לאנשים חולים שמחפשים ישועה ורפואה, לאחרים שמבקשים להנות מאיכויותיו ומוכנים לשלש כסף רב לאנשי העיירה.

זהו הסיפור אודות מרק האבנים.

מה אנחנו יכולים לקחת מהסיפור על מרק האבנים? ולא רק טעימה 🙂

  1. מה הוא מרק האבנים שלנו?
  2. איך אנו הופכים חסרון ליתרון?
  3. מי מחברינו או משכנינו יכול להוסיף למה שיש לנו וביחד להפוך דבר פשוט לדבר מופלא?
  4. עם מי כדאי לנו להתחבר בשביל ליצור את הניסים שלנו?
  5. איך אנו יכולים להיות יצירתיים ולהפוך דברים פשוטים לדברים  מורכבים?
  6. מה עושה לנו העשייה הזו?
  7. איך אנו יכולים לשמר את מה שיש ואפילו לפתח את זה הלאה?

כיתבו לי על מה חשבתם כשקראתם את הסיפור. איפה? בתחתית הדף יש מקום להכניס תגובות. אני מבטיחה להתייחס לכל תגובה.

הזכויות על הסיפור שייכות לאנונימי, והוא קיבל הרבה גרסאות במהלך השנים, הזכויות על המאמר הן של רונית בנארי

11 תגובות
  1. אסתי קושמרו- אברהם
    אסתי קושמרו- אברהם says:

    מצרפת לכן לשנה החדשה שיר תפילה שכתבתי
    ושעוזר להתחבר לנושא

    לגלות את החיובי ואת הטוב/ אסתי קושמרו- אברהם

    אנא אלי הטוב,
    תן נא לי מחשבות חיוביות לרוב,
    שאבחין במעלות וביתרונות
    ואתעלם מן הפגמים והחסרונות.

    אנא אלי האוהב,
    מלא נא את לבי באהבה רבה
    לכל אדם אשר בדרכי נקרה,
    שהרי כולנו בלי יוצא מהכלל- ילדיך
    וזקוקים לחסדיך, לישועותיך ולרחמיך.

    מבקשת ומתפללת לשלום בתוכי
    ושלום עם כל אדם הפוגשת בדרכי,
    שהרי בחילוקי הדעת ובמריבות
    כמו גם בסכסוכים ובהתלהמויות
    יש רק הפסדים ונזקים
    לכל אחד מן הצדדים…

    מתפללת לגלות את החיובי שבאדם ואת הטוב
    ולהימנע משיפוט וביקורת לרוב.
    עשה נא אותי כלי יעיל לשליחותך
    כלי של שמחה, אהבה ומלא בשלוותך…

    שנה טובה ומבורכת!

    הגב
  2. ברוך קרשנתי
    ברוך קרשנתי says:

    סיפור יפה. רק שאני עוד לא יודע מה יהיה "מרק האבנים" שלי….אצטרך לחשוב על זה!

    הגב
    • רונית בנארי
      רונית בנארי says:

      שלום ברוך,

      אף פעם לא מאוחר לחשוב מה אנחנו יכולים לעשות שגם יסחוף אחרינו אנשים וגם יביא לנו רווחים, חומריים או נפשיים.

      אני מאתגרת אותך – צא לדרך 🙂

      רונית

      הגב
  3. עינת גבע, מכון אדלר
    עינת גבע, מכון אדלר says:

    סיפור מקסים!! השאלות בתומו הן מפתחות משמעותיות המאפשרות פתח למחשבה, להגברת המודעות, מזמינות לבדק בית אישי/פנימי/נפשי ומקדמות בברכה תהליכי שינוי.
    מבחינתי אני משתדלת "להוציא מידי יום מתוכי" את האבנים המיותרות( בקרת, דעות קדומות, אמונות שנס ליחם…) בדומה לתשליך של חפצים/בגדים ושאר המיותרים שיש לנו בבית.
    כל "הוצאה" מפנה מקום ואנרגיה לדברים חדשים, מפתיעים ומשמעותיים.
    כדאי לנסות את זה, כדאי לעבוד בזה.
    בברכת חג חנוכה שמח ומואר. ו… כן, לא חייבים להמתין לפסח כדי לבאר את החמץ, שמא יחמיץ. עינת גבע, יועצת משפחתית, מורה במסלול להכשרת מנחי קבוצות משפחה במכון אדלר.

    הגב
    • רונית בנארי
      רונית בנארי says:

      עינת יקרה,

      להוציא את האבנים המיותרות ולמצוא את האבנים המיוחדות
      איתן אפשר יהיה להמשיך ולהתפתח 🙂

      שיהיה יום נפלא של גילויים וחידושים

      רונית

      הגב
  4. עינת גבע, מכון אדלר
    עינת גבע, מכון אדלר says:

    רונית, זה עתה פרסמתי את הסיפור גם בפייסבוק של מכון אדלר אותו אני מנהלת, מקווה שעוד אנשים יקראו ויקבלו השראה בונה ומקדמת. שלך, עינת

    הגב
    • רונית בנארי
      רונית בנארי says:

      עינת,

      הסיפור הוא סיפור עם, שהולך ומשתבח עם השנים, כמו המרק.

      מקווה שאנשים יפיקו ממנו מה שאנחנו הפקנו.

      רונית

      הגב

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.