מוטב מאוחר מאשר אף פעם

שרגא אלון בצעירותוהפעם זה ממש מוטו. מוטב מאוחר…

מבחינתי, העניין מתחיל בברכת החג שתכננתי לשלוח רגע לפני חג הפסח. אני כל כך אוהבת לברך, לתת מילה טובה או סיפור השראה למחשבה.

לכבוד הפסח תכננתי לשלוח לגולשים ברכה מכל הלב, עם תובנות חדשות ומחודשות שרכשתי בתקופה האחרונה, בדיוק כמו שאני אוהבת לקבל.

אבל…ביום שלישי ה-8.4.14 (פחות משבוע לפני החג) הטלפון צלצל מוקדם. מוקדם מדי, שעה שבעיני היא שעה מאיימת. אין בשורות טובות בשעה כזו. הטלפון היה מבית הורי. אבא שלי התמוטט. בעודי מתארגנת הגיע עוד טלפון – החייאה.

חצי שעה לאחר מכן, כשאני כבר בדרך, קיבלתי טלפון נוסף. שאלתי: הפסיקו לנסות? והתשובה הייתה חיובית.

אבא שלי, הגיבור והצנוע, ניצול שואה, חבלן בגדוד 53 של גבעתי במלחמת השחרור, שבמו ידיו הציל עשרות מילדי קיבוץ נגבה ואת אמהותיהם, קצין בדימוס בצ.ה.ל, איש משפחה מקסים ומסור, אבא שלי, היקר והמופלא, החזיר נשמתו לבורא. לנחמתנו – ללא סבל.

אני מבקשת לחלוק איתך את ההבנה הגדולה של משמעות המשפט מוטב מאוחר מאשר אף פעם.

הימים הסמוכים היו ימים של התכנסות, חשיבה, זיכרונות, הבנה איפה היכולות שלנו ועל מה ויתרנו שלא בצדק, אבל יותר מכך – ההבנה כי כל רגע יקר מפז וגם שאין מאוחר מדי.

ההבנה שלא רצוי  לעמוד על סף המוות כדי לדעת את משמעות החיים. את היכולת שלנו לגעת בחיים, שלנו ושל אחרים.

עלינו לנצל כל רגע בחיים כדי לעשות את הדברים שאנו רוצים, לעשות את המיטב שלנו, למלא את עצמנו במשמעות ובעוצמה, ולהשפיע גם על הסביבה שלנו.

ולמרות זאת, ללא צלו של המוות, רובנו מסתפקים בפחות. רובנו מוותרים כשההזדמנות במרחק נגיעה, רבים חושבים שלא יצליחו, כי כבר אבוד להם, כי אין טעם.

יש טעם, בכל רגע ורגע, להיות במיטבנו, לעשות את כל מה שרצינו עם מי שרצינו, להכיר אנשים נוספים ועולמות נוספים, לצאת להרפתקאות חדשות, להרגיש את הדופק פועם.

כלום לא אבוד עד שמפסיקים לנסות…

אז שוב, מוטב מאוחר – אני רוצה לאחל לך למצוא או ליצור לך את כל ההזדמנויות כדי לחיות את החיים במלואם.

אני מאחלת לך שכל יום יהיה שמח ומלא השראה.

 

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.