כמעט בלי חמצן, ועדיין מטפסת

הטיפוס על המָצ´וּ פיצ´וּ היה שונה מכל מה שעשיתי עד לאותו היום. ימים רבים כבר טיילתי בפרו, נוסעת, הולכת ברגל, מטפסת על הרים ויורדת בשבילים יפים להפליא, ובעיקר – מגלה עולמות חדשים, את עצמי, את היכולות שלי, את הסבלנות שלי.

אולם העלייה על המָצ´וּ פיצ´וּ הייתה קשה במיוחד. העלייה תלולה מאד והאוויר הדליל גרם לי לסחרחרות ולכאבים.

הייתה גם אפשרות אחרת

אפשר היה לנסוע באוטובוס התיירים מהעיירה אגוואס קליינטס שלרגלי המָצ´וּ פיצ´וּ. הייתי מגיעה אמנם אל אותו המקום, אבל בלי החוויה המופלאה הזו שעברתי.

מטפסת בהר, מתנשמת ומתנשפת

בעודי עולה ומטפסת בהר, בשביל תלול, ראיתי את אוטובוס התיירים חולף בכביש המפותל, וחוצה את שביל הטיפוס אחרי כל פיתול.

אבל רוחי הייתה איתנה, וההרגשה שאני חוצה את הגבולות של עצמי דחפה אותי קדימה. הידיעה כי אני בדרך אל העיר האבודה של האינקה הוסיפה להתרגשות.

נוף מדהים ונשימה עמוקה

בסופו של דבר הגעתי לפסגה, וכשחזרה נשימתי התחלתי לטייל בין החורבות היפים. ממול, גבוה ונישא ראיתי את פסגת הוואינה פיצ'ו. לא אאריך בסיפור, אבל בהמשך היום טיפסתי גם עליו. זה היה נפלא!

מה הופך פעילות מסוימת מחוויה רגילה לחוויה מעצבת?

  1. המסתורין
  2. הגילוי
  3. הלימוד
  4. המאמץ בהשגת התוצאה
  5. השוני
  6. ההחלטיות והדבקות במטרה
  7. התוצאה המרגשת

לעשות דברים מיוחדים ומרגשים עליהם חלמנו

הרבה יותר קל להישאר במקומות הבטוחים, ללכת בדרך הרגילה והמוכרת, לא להסתכן (וגם לנשום בלי בעיה…) אבל לעיתים אנו מרגישים חשק גדול לעשות משהו שונה, גדול, מיוחד, להתרגש, להתאמץ, לחוות, להיות!

אם נוותר בגלל המאמץ, או בגלל חוסר הידיעה כיצד להוציא את הדבר אל הפועל, נצטער.

איך לבחור מטרה מיוחדת ולהוציא אותה אל הפועל?

  1. לעשות רשימה של כל הדברים שחלמנו עליהם – זו תמיד נקודת ההתחלה
  2. לבחור את חמשת הדברים שהכי מרגשים אותנו ומתוכם את אותה מטרה שעושה לנו את דפיקות הלב הגדולות יותר (מהתרגשות)
  3. ללמוד את הנושא
  4. להכין תוכנית לביצוע
  5. לבחור שותף לביצוע (בן זוג, חברים) ולחזק זה את זה לאורך כל הדרך
  6. במידה וזו מטרה שפעילות גופנית בצידה או נסיעה למקומות אקזוטיים – לבדוק עם רופא אם המאמץ מותר לכם או לבדוק שאתם כשירים לטיסה ארוכה
  7. לצאת לדרך וליהנות מכל רגע, אפשר וחשוב לתקן תוך כדי תנועה

את המסע הזה עשיתי לפני שנים רבות, עם שותפים לנסיעה. המסע המופלא הזה עיצב במידה רבה את חיי ואת תפיסתי את האפשרויות שלי, האהבות שלי ותחומי העניין שלי. אני שמחה בכל יום מחדש שלא עצרתי כשפגשתי בקשיים בדרך, והיו לא מעט כאלו.

על קושי מתגברים, ואת ההנאה והעוצמה אנו נושאים איתנו לכל החיים.

כל הזכויות שמורות לרונית בנארי

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.