יקירתי, אני בבית

"יקירתי, אני בבית"   " Honey, I'm home"  יכול להיות צליל מקסים אך לנשים מסויימות הוא יישמע מאיים. מאד.

"כמה חיכיתי שבעלי יפרוש" סיפרה לי לקוחה, "ממש שמחתי. חיכיתי לזמן שנהיה ביחד, לבילויים, לשיחות הנפש, לעשייה משותפת.

האמת? טעיתי בגדול, כל מה שציפיתי שיקרה לא באמת קרה. הוא הפך תלותי, הולך אחרי לכל מקום, רוצה את הזמן שלי ואם אני רוצה או לא – אני מתעצבנת"

נשות פלא

הנשים שהתרגלו להיות "סופר-נשים": אמהות, בנות זוג, עקרות בית, לומדות, עובדות, מחנכות ועוד, חיכו ליום בו תהיינה עצמאיות ולא תצטרכנה לדאוג לכל העולם. הגברים המשיכו, בדרך כלל, לתפוס את תפקידם כמפרנסים של המשפחה.

שנים רבות הן ויתרו על  "הזמן שלהן" והמשיכו לחלום על כמה שעות בלי לטפל בילדים, בלי לרוץ כל יום לשים ארוחה חמה כשהילדים חוזרים מבית ספר (או לדאוג למישהי שתעשה זאת במקומן), ללכת לחוגים שהן רוצות  ולפגוש את החברות.

כשגדלו הילדים, הנשים המשיכו להיות פעילות, בבית ומחוצה לו, מטפלות ודואגות לילדים ולנכדים בשלט רחוק, אולי גם להורים המזדקנים, והגברים המשיכו לפרנס. אלא שהפעם לנשים היו יותר שעות פנאי לממש את עצמן, ללמוד מה שהן רוצות, לפגוש חברות, להתפתח ובעיקר – לנשום לרווחה..

ואז הגיע זמנו של בן הזוג לפרוש.

אז מה הלחץ?

נשים רבות נכנסות ללחץ ולחרדה כשהן חושבות על היום שבן זוגן יפרוש, על הויתורים שהן תצטרכנה לוותר, אחרי שהשיגו סוף סוף את החופש שלהן.

והגברים, שחיכו וציפו לפרישה כלל לא יודעים מה עובר על בנות זוגן!

מה עושים עם הלחץ והחרדה הזו? האם זה מוצדק? איך תשפיע החרדה הזו על החיים בבית? במי זה יפגע וכיצד?

אם בן זוגך פרש ואת רוצה חיים טובים, או אם הוא עומד לפרוש, זיכרי שכדי שהחיים באמת יהיו טובים כדאי לעבוד על זה מראש. לא לחכות ולכבות שריפות.

ואיך עובדים על זה?

כתבתי סדרת מאמרים בנושא. והם יפורסמו פה בימים הקרובים.

חומר למחשבה

ובינתיים כבר אתן לך חומר למחשבה. מה את רוצה לעשות ואוהבת לעשות?
ומה לגבי בן זוגך? מה הוא אוהב לעשות? מה הוא רוצה לעשות?
יש דברים משותפים שאתם רוצים לעשות ביחד?

תחשבי על זה. זה מפתיע אך זה לא מיידי ולא אוטומאטי. אפילו כדאי לכתוב את זה. צפויות הפתעות אמיתיות. לא כל מה שאנחנו חושבות שאנחנו יודעות הוא כזה, עד כמה שכואב לי לומר את זה 😕

אגב, המאמרים אמנם כתובים לנשים, אבל כל מה שאמור לשפר את ההרגשה של הנשים ישפיע לטובה ומהר מאד על בני הזוג שלהן.

כל הזכויות שמורות לרונית בנארי

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.