ביטחון עצמי - פרישה מהעבודה ובגיל השלישי

בטחון עצמי לאחר הפרישה – לאן הוא נעלם?

ביטחון עצמי - פרישה מהעבודה ובגיל השלישיבעולם שלנו העבודה נתפשת כמסגרת חשובה  ביותר,  הן כמקור לקיום כלכלי, הן כמקור לבריאות נפשית ולתחושת שייכות. מעבר לזה, אנו טועים לחשוב כי העבודה מגדירה אותנו . אם יש לנו עבודה, הסטטוס שלנו נתפס כשונה מאלו שאין להם עבודה, וכמובן ככל שהתפקיד שלנו בכיר יותר והשכר והגבוה יותר, כולל סמלי מעמד כמו מכונית, טלפון, נסיעות לחו"ל וחשבון הוצאות – החשיבות שלנו מרקיעה שחקים, גם בעינינו גם בעיני הסובבים אותנו.

היציאה לפנסיה מביאה איתה הרבה שינויים והבולטים ביניהם:

  • חופש שהופך מאיים, יש לנו כמאתיים שעות נוספות למלא בכל חודש
  • סדר היום לא מוגדר ואנו זקוקים למיומנויות של ניהול עצמי על מנת למלא את היום בתכנים בעלי ערך ולא לתת לזמן להמרח. תחושה של זמן נמרח גורמת לחוסר שביעות רצון.
  • ירידה בהכנסות – כבר איננו יכולים לעשות כל מה שרצינו, ואנו צריכים להתחיל לתכנן נכון
  • הסטאטוס בבית מחייב הגדרה חדשה, ולעיתים אנשים שרק פרשו מוצאים עצמם במצבים מאד מלחיצים כשמערכת היחסים עם בן או בת הזוג, או מערכת היחסים עם הילדים משתנה לחלוטין, ודברים שנראו בעבר מאד ברורים, כששהינו בבית רק מספר קטן של שעות, משתנים לחלוטין, עתה – כשאנו בבית.
  • בדרך כלל, שינויים בכושר הגופני (גם לבעלי הכושר הגופני)
  • וכאמור, המעמד החברתי משתנה – סמלי הסטאטוס שהיו לנו בעבודה – רכב, טלפון, חשבון הוצאות, נסיעות לחו"ל ועוד – כבר אינם. הכל על חשבוננו.

כל אלה גורמים לירידה בביטחון העצמי של הפורש, אנו רואים את זה בעיקר בטון הדיבור, ובשינוי שפת הגוף.

יום לאחר הפרישה הדברים משתנים:

  • סמלי הסטאטוס מוחזרים לארגון (מכונית, טלפן ועוד)
  • מהר מאד הטלפונים מפסיקים לצלצל
  • לא מחפשים אותך לא צריכים אותך לאחר זמן אולי גם לא ממש זוכרים אותך
  • ואז מגיע הרגע האמיתי לפגוש את עצמך. מה היכולות שלך, מה הרצונות האמיתיים שלך ואיך אתה נותן ערך לאחרים ובעיקר איך תשמור על הערך שלך בעיני עצמך.

כדאי לומר כמה מילים על פורשים ממערכות הביטחון, בצבא ובמשטרה ישנה הרארכיה מאד ברורה לאורך כל הדרך, וצורת התקשורת, העברת מסרים, פקודות, והתנהלות הן מאד קשוחות, הרבה יותר מאשר באזרחות.

הפורשים ממערכות הבטחון פורשים בדרך כלל בגילאים צעירים יחסית (ראו את הרמטכ"ל גבי אשכנזי – הוא רק בן 56 ) בודדים האנשים שנשארים כל כך הרבה שנים בצבא.

נחיתה למציאות שאחרי הפרישה משאירה פורשים רבים, במיוחד כאלו שהיו בתפקידי פיקוד בתחושה שהם בארץ זרה. השפה שונה, ההתנהלות שונה, אין פקודות ואין דברים ברורים ומובנים מאליהם. להם זו נחיתה קשה.

אנשים שהתרגלו לחשוב שהם מוגדרים על פי מה שיש להם, כאשר מה שיש להם נלקח מהם, הם מאבדים במידה רבה את הזהות העצמית, גם אם לתקופה.

לאחר הפרישה קורה עוד דבר מדהים להרבה פורשים: למרות כל ההיסטוריה התעסוקתית, כל ההצלחות וכל ההישגים, למרות מערכות היחסים שהתפתחו במקום העבודה, הלימוד העצמי וההתפתחות האישית, יש אנשים שמרגישים שהם איבדו את העיקר – את עצמם – כפי שהכירו עד עתה. ומכן ועד התרסקות הביטחון העצמי, ושינוי בדימוי העצמי – הדרך קצרה מאד.

אז מה עושים עם זה?

לא נצליח לשכנע אחרים אם לא נהיה משוכנעים בעצמנו, לנתקשה להצליח במשא ומתן אם לא יהיו לנו הכוחות לכך, ולכן מי שמרגיש שאיבד את עצמו, שהפך מיותר, שבטחונו העצמי ירד או הדימוי העצמי שלו השתנה – חייב לעצור רגע, להתבונן מעצמו ולעשות הערכה מחודשת של המצב.

ואיך נעשה את ההערכה הזו? נבדוק מה יש לנו.

ולמה הכוונה? נבדוק מה התכונות העיקריות שלנו, מה היתרונות שלנו, מה החסרונות, מה למדנו ומה אנו יכולים לעשות, מה תרמנו ומה אנו יכולים לתרום, מי תלוי בנו, על מי אנו יכולים להשפיע לטובה.

אבל בעיקר חשוב שנעשה צעד ראשון לשינוי – נחליט מה אנחנו רוצים לעשות, איך אנו רוצים לחלק את הזמן הפנוי שנוצר לנו כתוצאה מהפרישה (מוקדמת או  מאוחרת, זה לא ממש משנה) , ונתחיל לבנות לעצמנו תוכנית שתכלול את התחומים המעניינים אותנו, גם בעשייה (למשל התנדבות ), גם בבילוי והנאה (חופשות), גם בפעילות גופנית , גם בהעשרה עצמית (למשל: לימודים).

רישום היכולות והמיומנויות שלנו – למה זה חשוב?

זה השלב הראשון להחזרת הביטחון העצמי שלנו. ברגע שיש לנו תוכנית, לא רק בראש, אלא גם על נייר, אנו עושים צעד ראשון לקראת הגדרה מחודשת של עצמנו. כשאנו נגדיר עצמנו מחדש, זה ישפיע גם על אחרים.

יש לך עוד רעיונות כיצד להחזיר את הבטחון העצמי? אשמח לתגובות בתיבת התגובות למטה.

כל הזכויות שמורות לרונית בנארי

4 תגובות
  1. רונית
    רונית says:

    מעניין.
    ממליצה על הרבה מדיטציה, ולנסות להתחבר לאני האניתי, לא זה נעטף עם סמלי סטטוס
    כל טוב, רוני

    הגב
    • גאולה
      גאולה says:

      רונית שלום וגמר חתימה טובה
      מציעה לקנות מחברת עם כריכה מיוחדת ולהניח ליד המיטה בכל ערב לכתוב לעצמי מילה טובה
      מחמאה על הישג שהשגתי באותו היום
      בסוף השבוע מציעה לקרא מה כתבנו לעצמנו במהלך השבוע
      למשל אני מעתיקה מהווטסאפ מחמאות שקיבלתי מבנותיי
      היום קיבלתי על עוגת דבש שאפיתי והיה לי חשוב לשמח המשפחה וקיבלתי מחמאה
      האפייה זה מעשה שחיכיתי לפנסיה להתנסות בדברים מיוחדים והצלחתי

      הגב
      • רונית בנארי
        רונית בנארי says:

        גאולה,

        זה רעיון נפלא ואני יודעת כמה הוא מרומם ומעצים אותנו.
        כל הכבוד לך שאת עושה את זה

        הפנסיה זה זמן נהדר לנסות את כל מה שרצינו
        ועדיין לא הספקנו.

        תודה שהוספת מהידע שלך לטובת כל הגולשים.

        גמר חתימה טובה.

        הגב
    • רונית בנארי
      רונית בנארי says:

      רעיון מעולה רוני

      כל מה שאנו יכולים כדי להעצים את עצמנו
      וכדי להמשיך ולהתפתח – מבורך.

      הגב

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.