רונית בנארי - סדנאות הכנה לפרישה

באיזו דרך עלי ללכת? שאלה אליס

רונית בנארי - סדנאות הכנה לפרישה"כשנסגרת דלת אחת – נפתחת אחרת,
אבל לעיתים קרובות אנו ממשיכים להביט
בצער רב כל כך בדלת הסגורה,
עד שאיננו רואים את זו שנפתחה בפנינו"

– אלכסנדר גרהאם בל
לאחר שאנו פורשים יש לנו הרבה מאד שעות פנאי, הרבה יותר מאשר בתקופות קודמות. גם אם לא עבדנו, גם אם לקחנו חופשים ארוכים מדי פעם, ידענו כי הזמן הזה מוגבל, וכי יש לנו עבודה לחזור אליה, או עבודה חדשה להתחיל.

כמעט כל חיינו הייתה לנו מסגרת פעילות מאד מסודרת. בשנות הלימודים, בצבא, בעבודה. התרגלנו כי סדר היום שלנו מאורגן, וכשהיו לנו שעות פנויות, חלקנו ניצלנו אותן כדי לנוח, חלקנו כדי ללמוד, חלקנו כדי לבלות וליהנות. אני יודעת שיש אחוז מסוים של אנשים שאינו יוזם דברים, ולכן ברור, כי חלק מהאנשים אכן הרגישו כי זמנם מבוזבז והחיים עוברים על ידם.

הרבה אנשים נוטים להצטער על מה שהסתיים ולא באמת רואים את כל ההזדמנויות שיש לפניהם. בכל עת ובכל מקום נמצאות הזדמנויות – כדאי לנו להרגיל עצמנו לשים לב אליהן, הן יכולות לשנות את חיינו.

אם כך, אחרי שנים רבות בהן הזמן שלנו היה מאורגן וידוע מראש,  מגיע זמן הפרישה ועכשיו יש ללמוד דברים חדשים. לרכוש כלים כדי לתכנן את הזמן שלנו, את המטרות שלנו, ואת המשימות שלנו.

תכנון יעיל של הזמן מזכיר במידה רבה תוכנית עסקית: לבחון מה המטרות שלנו, מה האמצעים העומדים לרשותנו, ומה ההון הפנוי שיש לנו להשקיע כדי להגיע למטרות. וכמובן כדאי גם לבנות תוכנית חלופית זולה יותר במידה ונקלע לאתגר כספי אבל לא נרצה לוותר על השגת המטרה. העסק הזה הוא החיים שלך.

אם אנו  רוצים להתפתח כדאי לתכנן את הדברים מראש, ולדעת מה אנו עומדים לעשות ומתי. אם לא חשוב לנו  מה יקרה, אז לא צריך לתכנן. הזמן יעבור בכל מקרה. השאלה כמה נהנה ממנו.

המחשבה הזו מזכירה לי את הקטע מתוך הספר אליס בארץ הפלאות, של לואיס קרול, שמדגים בדיוק את כוונתי:

אליס פוגשת את החתול ושואלת:

"התואיל לומר לי, בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן?" שאלה אליס

"זה תלוי  לאן את רוצה להגיע." אמר החתול

"לא אכפת לי כל כך לאן." אמרה אליס

"אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי." אמר החתול.

(תרגום חופשי)

כך גם אנחנו, אם לא נקבע לעצמנו מטרות נעשה הרבה דברים, אבל לא בהכרח נגיע למקומות ולתוצאות שאנו רוצים.

כיצד נקבע את המטרות שלנו?

  1. על פי הרצונות שלנו – כדאי כמובן לבדוק אם דברים שחלמנו עליהם בעבר עדיין מתאימים למטרות ולרצונות שלנו כיום
  2. התקוות שלנו – חשוב לשמור על התקוות ועל החלומות שלנו, וכשנממש אותן כדאי למצוא תקוות ורצונות חדשים
  3. היכולות שלנו – יש לנו יכולות כל כך רבות, גם אם לא תמיד אנו זוכרים שאנו יכולים… וגם אם צריך להתאמן ולהחזיר יכולות, או לחדש ידע. אבל הכל בהישג יד
  4. הניסיון שלנו – כל כך הרבה דברים עשינו במהלך חיינו,  למדנו, התנסינו, המצאנו, אלתרנו.כל היכולות הללו הן כלי עבודה עבורנו, לעשות כל דבר שנרצה.

מה המטרות שלך?

מה המטרות החשובות שלך?

מה הדברים אותם חשבת לעשות עם הפרישה מהעבודה?

איך חשבת לנהל את הפנאי שלך?

אשמח לשיתוף בתיבת הדו-שיח מתחת למאמר זה.

כל הזכויות שמורות לרונית בנארי

4 תגובות
  1. עינת גבע, מכון אדלר
    עינת גבע, מכון אדלר says:

    רונית יקרה, אני חושבת שאת עוסקת במלאכת קודש. החיים שלנו אחרי הפרישה הן סוגייה חשובה. התחלתי לתת עליה את הדעת למרות שיש זמן רב לשעה בה אפרוש. הבנתי ולכן החלטתי שרצוי להתחיל ולהתעמק כבר כעת בתחביבים, לשמור קשר עם חברים כדי שבבוא העת אהיה מוכנה וכשרה לבאות.
    אגב, אני מזמינה את חבריי הטובים ואת האנשים היקרים אלה שהזמן לא מאפשר כעת להיפגש לבנות על מגורים באותו בית גיל הזהב.:) עינת גבע, מכון אדלר.

    הגב
    • רונית בנארי
      רונית בנארי says:

      ענת יקרה,

      מה שאת כותבת זה דבר נפלא. אני שמחה שכבר עכשיו את מתחילה לתכנן מה יהיה אחרי הפרישה, למרות שיש עוד זמן.

      יש תחביבים שאפשר להתחיל עכשיו, למה לחכות לפרישה? אולי בפרישה התחביב יהפוך למקור הכנסה?

      חברים – לאחר הפרישה הרבה חברים נעלמים מהשטח, במיוחד החברים מהעבודה. להתחיל לטפח כבר עכשיו קשרים
      ויותר מזה – לתכנן ביחד לעבור לדיור מוגן בבוא העת, זו בעיני הדרך הכי נכונה. אספר לך בסוד שזה היה גם התכנון שלי.

      אני רואה את השפע והיופי שיש היום בדיור המוגן, את שלל הפעילויות ואת הנוחיות הרבה, ובהחלט חושבת שזה נכון.

      כל הכבוד

      רונית

      הגב

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.