איך לשמור ולטפח את הקשרים המשפחתיים והחברתיים? | הרצאה לחוגי בית

מי הן הדמויות שבתוכי?
מי אני בכובעיי השונים, עכשיו, משסיימתי לעבוד?

לאורך שנים הייתי הורה, בן זוג, סבא/ סבתא, מורה דרך, חבר, הרפתקן, מחפש דברים חדשים, מפתח תחביבים,
מכיר אנשים חדשים,  דבר אחד אני לא – אני כבר לא המפרנס,

עהשינוי התפיסתי שלנו את עצמנו כשאנו כבר לא מפרנסים הוא משמעותי.
אולם עכשיו משפרשנו אנו רוצים להמשיך ולמלא את החיים שלנו בתכנים חדשים,
את מה שתפסה העבודה יתפוס עכשיו משהו אחר, שאולי עדיין איננו יודעים מה הוא.

אם קודם הזהות האישית והמקצועית היו מחוברות, ואנו היינו עסוקים רוב היום בעבודה, בפרנסה,
במשמעות שנתנה לנו העבודה, עכשיו משהתפנו לנו כ-200 שעות בחודש,
נרצה להתחדש ולעשות את הדברים שתמיד רצינו, נרצה לנצל את ההזדמנות להיות יותר:
אמא או אבא – שאולי לא הייתי בשנים שהילדים גדלו, כי עבדתי
סבתא או סבא – הזדמנות לתת לנכדים שלי את מה שלא היה לנו זמן לתת לילדים שלנו,
אלא שעתה זה אחרת, אנו לא יכולים "להחליט עליהם" .

בן זוג לאשה ובת זוג לאיש שראיתי  שעות ספורות בשבוע, כי שנינו עבדנו,
ובינתיים כל אחד מאיתנו התפתח לכיוון אחר.

אבל קודם כל אנחנו רוצים להיות אנחנו, לעשות את מה שחלמנו,
להתפתח, לגלות עולמות חדשים וגם למצוא מי האני החדש או המחודש.

לעיתים הבקשות או הציפיות של האחרים מאיתנו מתנגשות עם הרצונות שלנו ואז יש קונפליקט.
לעיתים לא כל המידע חשוף לפנינו, ואנו מחליטים או מגיבים על פי מה שידוע לנו.

אתגר לא קטן הוא לשמור על הקשרים המשפחתיים והחברתיים.
איך נצליח לשמור ולטפח את היחסים עם המשפחה הקרובה שלנו, וגם המשפחה הרחוקה יותר,
איך נצליח לאסוף סביבנו חברים ישנים וחברים, כדי שחיינו יהיו מלאים יותר, וגם נצליח לענות
על הדרישות של כולם: שלנו, של המשפחה ושל החברים שלנו?

זהו אתגר שיש לו פתרו פשוט למדי.

בהרצאה יינתנו כלים ורעיונות כדי להצליח להפיק את המירב ולא לחיות עם נקיפות מצפון.

קהל יעד: חוגי בית, מועדוני גימלאים סדנאות הכנה לפרישה, מועדוני נשים

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.