פרישה מהעבודה

איך להרגיש שוב שמחים ומלאי אנרגיה?

פרישה מהעבודה

בשיחות רבות שיש לי עם אנשים בוגרים, במיוחד אלו שפרשו מהעבודה, הם מספרים כי יש שינוי בחייהם לאחר הפרישה.

הם אמנם מוצאים כיצד למלא את זמנם, הם לומדים, עסוקים, פוגשים חברים ונמצאים יותר עם המשפחה, אבל…

הם כבר לא מתרגשים כל כך, הם כבר לא מרגישים את הלב דופק משמחה על גילויים חדשים ופעילויות חדשות. דברים זורמים אך הריגוש חסר. והריגוש הזה חשוב לרבים. זה מה שעושה כיף בבוקר לקום ליום חדש ולגלות גילויים חדשים, זה אחד הדברים ששומרים על אנרגיה מתפרצת, וזה גם הפלפל המלח וכל התבלינים היומיומיים שיש לנו.

מתי אנו מלאי אנרגיה?

אם נביט על חיינו נראה שהתקופות בהם אנו מרגישים התרגשות, שמחה, ציפייה שמחה לדברים שייקרו, אנרגיות ותחושה נפלאה, הם כאשר קורה לנו משהו שונה ומשמח, לקראת מעברים בחיינו (חתונה, הולדת ילדים, חתונתם, הולדת נכדים) או כאשר אנו עושים דברים חדשים ומאתגרים: לימודים מעניינים, עיסוק מעניין, טיול מרתק, גילוי חדש כלשהו עבור עצמנו. כל יתר השנים אנו חיים, מי טוב יותר מי פחות, אנו נהנים מדברים אבל אנו לא מתרגשים כל הזמן.

במהלך השנים רבים מרגישים שוב את הרצון להתרגשויות של פעם, אבל אין להם מושג איך להחזיר אותן.

מחקרים מראים – רוב הפורשים אינם מפתחים את חיי הפנאי

אגב, ממחקרים מסתבר כי רוב הפורשים אינם מפתחים את חיי הפנאי שלהם מעבר לפעילויות בסיסיות. אלו שכן משתתפים בפעילויות רבות, גם תרבותיות, גם חברתיות גם פעילויות ספורט וגם שימוש באינטרנט מדווחים על שביעות רצון גבוהה מאד מחייהם.

כאשר אנו מתרגשים ושמחים אנו מרגישים צעירים ומלאי כוח, כאשר אנו חיים את השגרה, רבים שוקעים למצב רוח ירוד במידה זו או אחרת.

איך נחזיר לעצמנו את התחושה זו של ההתרגשות בדיוק כמו כשהיינו צעירים?

אז איך אפשר להחזיר לעצמנו את אותה התחושה בעקבותיה נרגיש מלאי אנרגיה, התרגשות, רצון לגלות עולמות חדשים, ובעיקר תחושה של חיוּת ונפש צעירה?

למי שעדיין עובד – נסו למצוא תחום מעניין לעבוד בגם לאלה שעדיין עובדים וגם לכאלו שכבר פרשו – נסו למצוא פעילויות שתרגשנה אתכם ותבאנה לכם את אותו סיפוק ואותה תחושה של אדרנלין שרץ בגוף וגורם לכם להרגיש צעירים כל הזמן.

גיוון בחיי הפנאי יביא גם לריגושים וגם להתפתחות עצמית

  1. פגישות עם חברים
  2. קריאה
  3. השתתפות בפעילויות תרבותיות – תיאטרון, מוסיקה
  4. ספורט
  5. התנדבות ועזרה לזולת
  6. פיתוח כישוריים טכניים – גלישה באינטרנט והשתתפות ברשתות חברתיות
  7. משחקים עם המשפחה ועם חברים
  8. מציאת תחביב חדש
  9. הכרת אנשים חדשים
  10. טיולים בטבע
  11. כמובן יש מגוון גדול של דברים

מה אתם עושים על מנת להרגיש מלאי אנרגיה ושמחה? אשמח לקבל תגובות בחלון התגובות מתחת למאמר זה.

כל הזכויות שמורות לרונית בנארי

8 תגובות
  1. מייכור יעל
    מייכור יעל says:

    כאלה מאמרים אני מאד אוהבת לקרוא הם מחזקים אותי מכינים אותי ואני אצטרך אותם מידי פעם נותן לי כח או תימרוץ להתחיל בקטן לפתח דברים שארצה למלא אולי בעתיד.

    האנרגיה שאותי ממלאת היא כל מגע שהוא עם אנשים, כרגע החלטתי לרתום את עצמי לעזרה לעובדת במקום עבודתי שמאושפזת בשל בעיות נפשיות (דכאון וחרדות) ולבקרה פעם בשבוע ולעזור לה גם ריגשית וגם טכנית של טיפול מול הממסד בנכות זמנית אני מקווה.

    יעל

    הגב
    • רונית בנארי
      רונית בנארי says:

      שלום יעל,

      אני מאד שמחה על תגובתך. אני גם שמחה על הפעולה שאת נוקטת.

      כשאנו עושים דברים אנו מרגישים אחרת, ומתמלאים אנרגיות. נכון שיש ימים של עליות וימים של ירידות, אבל מה שחשוב להבין – שבידינו לעשות את השינוי.

      אני מאחלת לך הנאה מהתרומה שאת עושה, ואשמח לשמוע איך זה התפתח עבורך.

      שיהיה יום טוב

      רונית

      הגב
  2. שלומית
    שלומית says:

    יש אפשרויות התפרנסות שקשורות בקשרים ,(חדשים וישנים)
    כאן גם מתפרנסים בעבודה לא קשה פיזית שמביאה לידי ביטוי את הנסיון שלנו המבוגרים וכן את הרצון שלנו להיות בקשרים,בתנועה ,בקיצור בעניינים וגם בחברת הצעירים וגם להרוויח סכומי כסף יפים.
    זה משאיר אותנו פרודוקטיביים עם להט בעיניים חיוניים ובריאים.

    הגב
    • רונית בנארי
      רונית בנארי says:

      שלום שלומית,

      מסכימה איתך.
      כל סוג של עשיה, בתשלום או בהתנדבות, שמשתמשת בידע, בנסיון וביכולות שרכשנו, משאירים אותנו עם הרבה אנרגיות.

      אשמח לשמוע ממך, ובוודאי גם הגולשים, על רעיונות שיש לך לגבי פרנסה שכזו.

      רונית

      הגב
  3. אתי
    אתי says:

    פרשתי מהעבודה לפני כחודשיים , וברצוני לשאול האם זה טבעי שעדיין אני מרגישה עייפה נפשית מהיחסים המתוחים שהיו לי בעבודה מול המעביד שלי . דבר זה גורם לי שלא לרצות להתחיל לחפש דברים חדשים לעסוק בהם , אלא לתת לזמן לשלוט בי והרבה לנוח דבר שלא היה באפשרותי מזה שנים. אני מתחילה להתעניין בתחום ההתנדבות ומצאתי 2 מקומות שמעונינים בי.
    הכל עדיין בתהליך קבלה ועדיין אני מרגישה שבעצם בגילי (70 ) אין לי יותר אפשרות לעבוד תמורת תשלום , אלא רק בהתנדבות וזה מתסכל מאד . כי אני עדיין מרגישה כשירה לבצע הרבה דברים שעשיתי בעבודתי , כמובן לא פיזיים אלא מנטליים . ברצוני לדעת האם כל מה שתיארתי הוא טבעי .

    הגב
    • רונית בנארי
      רונית בנארי says:

      שלום אתי,

      מה שאת מתארת הוא טבעי מאד. הרגשה לא טובה בעבודה מוציאה את כל האנרגיות ודרושה תקופה כדי להחזיר אותן בחזרה. יש אנשים שהופכים להיות חולים כתוצאה מדברים כאלו, וחוזרים לעצמם לאחר תקופה.

      בכל מקרה, אל תדאגי, הכל נורמלי.

      לגבי התנדבות – אני ממליצה בחום לבדוק כל התנדבות לגופה, כאילו היה זה מקום עבודה: מה הגדרת התפקיד, למי כפופים, מה התנאים שיש לך כשאת במקום, האם יש ביטוח, האם את מקבלת נסיעות, מה מצפים ממך ועוד. כמו שאמרתי: ממש כמו מקום עבודה, ואולי אפילו יותר. מדוע יותר? כי את לא מתפרנסת מזה וחשוב שתהני ותרגישי שאת נותנת בשמחה ומקבלת בחזרה.

      לגבי פרנסה, איני יודעת מה עשית, ואולי זה לא המקום לכתוב בצורה מפורשת, כדי לשמור על דיסקרטיות, אבל יש דברים שאפשר להמשיך ולהתפרנס מהם גם אחרי הפרישה. נסי לחשוב בצורה יצירתית אם את יכולה להתפרנס, גם אם לא כמשרה מלאה מהידע והנסיון שלך. חישבי בגדול, אל תחשבי מה לא, אלא מה כן.

      וכמו שאמרתי, כן, זה טבעי 🙂

      רונית

      הגב
  4. עינת גבע, מכון אדלר
    עינת גבע, מכון אדלר says:

    "באופן מפתיע מחקרים מראים שהתקופה המאושרת ביותר בחיי האדם היא בין גיל 78-65,
    רוב האנשים חווים את רמת האושר הכי גבוהה, מפני שבסופו של דבר הגורם הדומיננטי שיש לו את ההשפעה הגבוהה ביותר על האושר לאורך זמן הוא לא ההנאה או התענוג אלא המשמעות. ככל שאנשים מבוגרים יותר, הם מקבלים משמעות לחיים שלהם. הם מסתכלים על חייהם כשהם יכולים לומר: 'הנה עשיתי כך וכך; גידלתי ילדים לתפארת; יש לי נכדים מקסימים; המדינה, שבאתי אליה כשהייתי מאוד צעיר, המריאה', וההסתכלות הזו נותנת משמעות וטעם אחר לחיים. מעבר לכך, רוב המאבקים על כסף, קידום ויוקרה, מאבקים שהסיחו את דעתנו במהלך החיים, כבר פחות מעסיקים אותנו, ורוב האנשים מוצאים לעבר משמעות." (יורם יובל) זו בשורה, זו תפישה, זו דרך חיים, זו בחירה. הרעיונות שהעלית רונית בפוסט מכוונים לעבר מציאת תחושת משמעות. ובאדלריאנית תחושת שייכות. פעולות אקטיביות יובילו את האדם הפורש לתחושות נשגבות ומקוות אלה. בהצלחה לכולנו, עינת גבע, מורה במסלול להכשרת מנחי קבוצות במכון אדלר.

    הגב
    • רונית בנארי
      רונית בנארי says:

      תודה ענת,

      מחקרים שקראתי אכן מצביעים על זה שבגילאים מבוגרים, מלבד ההשלמה שעוטפת את האנשים, יש להם גם עומק אדיר של איכויות ויכולות והרבה אנשים מנצלים את זה כדי לעזור ולתת משמעות לאחרים, וכך מתגמלים גם את עצמם.

      תודה על ההתייחסות המקצועית והמפרה.

      רונית

      הגב

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.