איך הצליחה לקוחה שלי למנוע את פיטוריה שנה לפני הפרישה?

DSC_0139

נצחון!


היא הגיעה אלי לפני כשנה, עמדו לפטר אותה מהעבודה כשנה לפני גיל הפנסיה. היא במעמד בכיר ועם מקצוע שאפשר להמשיך בו גם אחרי גיל 67 (גם לנשים) והיא היתה רק בת 61.

התנהגו אליה בצורה מחפירה, ניסו להשפיל אותה, להתיש אותה, לפטר אותה, להעליל עליה. היו ימים שהרגישה מרוסקת.

אמרתי לה שכאשר תרגיש שלא  יכולה יותר, נפסיק, כי חיים רק פעם אחת והיא חייבת להחליט אם נשארה
לה איכות חיים וכוח כדי לעשות את המאבק.

ביחד ניסינו לבנות חומה של הרגש ושל חוש השמיעה מול המנהלים האטומים, להסתכל עליהם כאילו היו שקופים ולדבוק במטרה שלה. ללמוד להציג את הטיעונים שלה בצורה משכנעת ולהמשיך לומר את מה שיש לה לומר בלי לפחד מהתגובות שלהם.

לפני כל פגישה בהנהלה עשינו סימולציות, מה אומרים, איך אומרים, איך מגיבים להתנהלות שלהם?

לקח זמן, התחלפו מנהלים, היה ממש קשה.

היום היא קיבלה את מה שרצתה.
בדיוק כמו שרצתה.
ולגבי עגמת הנפש אמרתי לה בלב שלם: זה לא את – זה הם. ממש כך.
את הצלקות צריך יהיה לרפא לאט לאט, אבל הנפש שלה חזקה כברזל.

יש אנשים אטומים וקשים, הם צריכים את העזרה האמיתית, אבל דווקא האנשים שנפגעים מהם
באים לבקש אותה.

 מה יש פה בשבילך?

  1. חשוב להקשיב ללב ולרצונות
  2. לא כל מי שמנסה לשים לך רגל יצליח, לעיתים הוא יועבר מתפקידו לפני שהצליח
  3. חשוב להלחם על העקרונות שלך
  4. חשוב לא יותר, לבדוק האם המלחמה הזו משרתת אותך או רק עושה לך נזק
  5. אם המסקנה היא הנזק רב על התועלת, כדאי לעזוב ולהתמקד בדברים שיועילו לך
  6. גם אם נדמה שהכל אבוד – זה בהחלט לא כך.

כל הזכויות שמורות לרונית בנארי

נ.ב. ומה בתמונה? צילמתי במקום הומה אדם, במדרחוב של ממילא בירושלים.
בגלל הטכניקה, רוב האנשים יצאו שקופים 🙂

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.