מה נהיה היום? מלכה או קוסם?

הנה פורים הגיע והנכדים שלכם בוודאי נלהבים וכבר כמה ימים מדברים על התחפושת, לוחצים על ההורים לקנות להם (או אולי לתפור להם?), תנודות בין שמחה וצהלה לבין בכי של אי שביעות רצון על שהתחפושת עוד לא מוכנה, או שלא נמצאה בחנות.

למה הילדים כל כך רוצים להתחפש?

איזו הזדמנות נפלאה להפסיק להיות הילד הקטן בכתה, או הילדה הביישנית, ולהיות נסיך חלומות או פיה שיכולה במטה קסם לשנות את כל הסובב אותה.

ומה עם המבוגרים?  זו הזדמנות להיות מישהו אחר

התחפושת מאפשרת לנו להחליף את מי שאנחנו במי שאנחנו רוצים להיות. זו הזדמנות נהדרת לעשות שינוי מוחלט בלי שאף אחד ישפוט אותנו (ובמיוחד לא אנחנו את עצמנו). זוהי הזדמנות נהדרת להרגיש כמו מישהו שאנו רוצים להיות, להתנהג כמותו, להיות הוא (או היא).

למה זה כל כך קל בפורים ולא קל כל הזמן?

פורים הוא חג של זהויות שונות. זה מקובל. זה המנהג. כל כך קל להשתתף בחגיגה הזו. הרבה יותר קל לקטנים מאשר לגדולים. בעוד לילדים מאד קל לבחור דמות מהאגדות או מהרצונות החבויים שלהם, ולנערים ולנערות לבחור דמות היתולית, שברור שהיא שונה ולא מציאותית, והם זורמים איתה בקלות, ושמחים וצוהלים בלי הפסקה, הרי לנו המבוגרים קשה יותר להשיל את הדמות הקבועה שלנו ולתת לעצמנו להיסחף ברוח החג ולהמציא את עצמנו מחדש.

למה זה קשה לנו? אולי כי אנו חוששים ממה שיגידו? אולי בגלל שחסמנו את היכולת הזו לפרגן לעצמנו את כל מה שאנו רוצים? אולי כי החיים העמיסו עלינו כל כך הרבה מעמסה שקשה לנו להסיר מעלינו את כל השכבות ולחזור ולהיות מי שאנחנו באמת, או מי שאנחנו רוצים להיות?

אבל היום פורים, ואנחנו ברוח חג

היום מותר לנו. להיות כל מה שאנו רוצים. לא להקשיב לביקורת, לא של אחרים ולא שלנו על עצמנו.

היום זה לגיטימי לחלוטין.

בעצם… זה לגיטימי תמיד

מי קבע שעד שעת חצות אנו יכולים להיות סינדרלה ומיד לאחר מכן נחזור להיות לכלוכית?

רק אנחנו קבענו את זה. רק אנו שמנו מסביב לעצמנו חומות ומגבלות!

פרשתם מהעבודה? יש לכם שפע פנאי? הנה הזדמנות להגדיר את עצמכם מחדש!

  • מה רציתם תמיד לעשות ועדיין לא עשיתם?
  • איזה פחד אתם יכולים להסיר מעצמכם ולזרוק אותו הכי רחוק שאפשר?
  • כמו מי הייתם רוצים להיות?
  • מי מהדמויות שאתם מכירים ומעניינת אתכם, מהווה לכם מודל חיקוי?
  • מה מרגש אתכם?
  • מה משמח אתכם?
  • מה הייתם רוצים שיקרה?


לבחור, לנסות, להצליח

הנה כמה טיפים:

  1. חישבו מה רציתם תמיד לעשות או להיות
  2. חישבו אילו תכונות חשובות לדמות הזו, אותה רציתם
  3. נסו לדמיין איך היו נראים החיים שלכם אם הייתם הדמות הזו או אכן הגשמתם את מה שרציתם
  4. נסו לדמיין את הסביבה של הדמות הזו, מה יש בה? איך היא נראית?
  5. חישבו איך הדמות הזו מדברת? איך היא מתלבשת?
  6. דמיינו עם מי היא מדברת?
  7. חישבו מה היא אומרת?
  8. עכשיו כשדמיינתם את הדמות או את מעשיה, מה מזה אתם רוצים לקחת אליכם?
  9. עשו תוכנית כיצד לסגל לעצמכם את התכונות ואת ההתנהגות שרציתם
  10. צאו לדרך

הפעם בלי מסכות !

פורים שמח

אז למה אתם רוצים להתחפש? כיתבו לי כאן בתיבה בתחתית העמוד

כל הזכויות שמורות לרונית בנארי

7 תגובות
  1. ליאורה
    ליאורה says:

    פוסט מקסים וכתוב כל כך יפה. אהבתי איך ששילבת את נושא התחפושת עם התחפושות שלנו הרצון להיות לאחרים. ותודה על הטיפים

    הגב
  2. לאה שטרן
    לאה שטרן says:

    שאלות קשות את מעלה, משום,שלדעתי ,בפרק זה של החיים איננו נדרשים לגייס משאבים לממש אמביציות, מטרות שנבנו במהלך השנים. עם הפרישה קיימת נפילת מתח דרמטית ובמקביל ירידה מתמשכת של יכולות קוגניטיביות ופיזיות. יוצא שיש לגייס ולהשקיע הרבה אנרגיות בשמירה על פוטנציאל קיים.
    אני חוזרת לענין המסכות, לדעתי עלי לשים מסיכה כדי ללענות על שאלת התחפושת אותה הייתי רוצה.
    נראה לי שקיים פרדוקס בין "הנהיליזם הגימלאי" לבין הצורך להעשיר את עצמנו ו/או את הסביבה.

    הגב
    • רונית בנארי
      רונית בנארי says:

      שלום לאה,

      איזה יופי שהעלית את הנושא.

      בתחום הזה אין נכון ולא נכון, ישנה תפיסת עולם של כל אחד ואחד.

      יש מי שמחכה לפרישה כדי להנות מהפנאי, והוא יודע בדיוק מה הוא רוצה לעשות, באיזה קצב, וכמה פעמים בשבוע, ויש אנשים שמאמינים כי הפרישה היא הזדמנות לממש את כל החלומות שלא הספיקו לממש בתקופה בה היו עסוקים בטיפול בילדים ובעבודה.

      נושא הירידה הקוגניטיבית הוא ידוע, אבל תלוי גיל, ולפי מחקרים אפשר לדחות את הקץ בכמה שנים אם נמשיך ללמוד, ליצור, לחשוב. זו לא הבטחה לנצח, אבל כל שנה שאנו בשיאנו – טובה.כמובן שבמקביל אורח חיים בריא של תזונה ושל ספורט – מסייעים.

      השאלה שיש לשאול לדעתי, האם עשיתי כל מה שרציתי, או שיש עוד משהו שאני רוצה לעשות 🙂

      חג שמח

      רונית

      הגב
  3. אסתר ברנד
    אסתר ברנד says:

    לרונית ערב טוב
    אני מתחברת לתגובה של לאה,למרות שאני כבר פרשתי והייתי די עסוקה,לאחרונה אני תוהה

    מה אני רוצה שטרם חשבתי עליו?

    אסתי

    הגב
    • רונית בנארי
      רונית בנארי says:

      שלום אסתי,

      כשאנו שואלים את עצמנו שאלות זה נפלא, זה אומר שאנו בדרך לשינוי ולהתפתחות.

      לעיתים אנו כל כך עסוקים שאין לנו זמן לחשוב מה עוד אנחנו רוצים, לעיתים אנו עוצרים לראות אם יש משהו טוב יותר עבורנו.

      הזדמנות נהדרת להתחדש 🙂

      רונית

      הגב
  4. עינת גבע
    עינת גבע says:

    הייתי שמחה להתחפש לחופשה או למאזניים כדי לאזן בין עבודה לפנאי:)

    הגב

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.